יוקו קיטהרה – לגוף ולנפש

אחד הדברים שהנפש שלי לא ידעה שהיא זקוקה לו, עד שהיא פגשה בו. 

אין מילים לתאר (אבל היי אני אנסה!) את הביקור שלי ביוקו קיטהרה, הגעתי כאורחת של המקום. המקום אשר על דגלו, חרוטה החוויה האולטימטיבית, המחברת גוף ונפש בצורה כל כך מדויקת. לא שיערתי אפילו, כמה הייתי זקוקה לחוויה  ובכמה אנרגיה ותובנות אטען ואקח איתי.

במציאות של היום, מעטות הנקודות בהן אני מצליחה לשאוב כוחות עבור עצמי, או עושה עבור עצמי. דברים שנראו כמובנים מאליהם קודם לכן, הפכו לנקודות של אור בתקופה מאוד מבולבלת ומוזרה. ההזמנה והביקור שלי במקום הם מהווים נקודת אור מנצנצת שגרמה לי להבין, כמה מהר אשוב לשם וכמה חשוב לדאוג לעצמנו על מנת שנצליח לדאוג לסובבים אותנו. 

איילה מגיעה ליפו

הגעתי למבנה רחב ידיים,  שנמצא באחת מפינות החמד ביפו. המבנה הוא מתחם עותמאני, רחב ידיים, אשר עבר שיפוץ ושימור,  המתחברים ומתכתבים ישירות ובצורה נפלאה, עם העיצוב היפני ויוצר תחושה הוליסטית של יפו ויפן – אותה יוקו ניסתה (והצליחה) לייצר. יוקו קיטהרה חרטה על דגלה לפתוח מקום של ריפוי. זה לא ספא אלא מרכז של חיבור גוף ונפש ומי ידע, שיותר מכל דבר, הנפש שלי הייתה זקוקה לחיבור לגוף וחוזר חלילה. 

הפשטות והמנימליזם של המקום מאפשרים לקחת נשימה עמוקה, לשתות תה כוסמת קר (מי ידע שאמצא בליבי אהבה לכוסמת, לא מאמינה ששכחתי לקנות לי תה הביתה). מטבילת הרגליים במים עם ההגעה, התה ואפילו עוגית מאצ׳ה, כל אלה נבחרו בקפידה והם מובילים ישירות לטיפול שעובד ונוגע בכל החושים בגוף ומטרתו להביא את האדם לשחרור עמוק פיזי ונפשי. 

הזמן, כאילו עצר מלכת. הביקור שלי ביוקו קיטהרה, היה כבועה במרחב הזמן, בועה של אסקפיזם מושלמת, שבה העברתי את המושכות והתמסרתי למקום, לטיפול ולזמן (יודעי דבר יספרו, שזה לא עניין של מה בכך, עבורי). בסוף הטיפול עליתי לגג, שתיתי כוס תה כוסמת ירוקה קלויה נוספת, (כן, אני עדיין בשוק שזה כל כך טעים), הרוח בידרה את שערי והרגשתי קצת יותר קלילה, מלאה באנרגיות, אורך רוח, עם המון מחשבות, אנרגיות ותובנות על עצירה. כמה חשוב לנפש ולגוף, וזו גם שיחה שניהלתי בתהליך שאני עוברת עם ירדן גלילי המופלאה, שהיא מאמנת בשיטת אמא מאמנת (אבל זה כבר לפוסט אחר) עם המקום של עצמנו עבור עצמנו, על היכולת לעצור, לקחת רגע לעצמנו. לא יכולתי לבקש חוויה טובה ומתאימה יותר, רגע ולבזמן הנתון, אני עוד אשוב.