בנימה אישית, טרם יתחיל הראיון, הנה שלוש העובדות שידועות לי על הרצליה

1. במסגרת העבודה הקודמת שלי יצא לי לבקר תדיר בבית ספר נוף ים ותמיד היה לי כיף לבוא לבקר.
2. כל שכונה בהרצליה היא שונה ב 180 מעלות משכונות אחרות בעיר, ושמעתי דעות שונות על כל אחד מהאזורים.
3. היא ממש קרובה לת״א.
4. סעיף בונוס! אורית, aka אורית ארנון היא צלמת אדריכלות, עיצוב פנים ולייף סטייל ובגדול אחת החברות הראשונות שלי באינסטגרם, שהפכה לחברה רחוקה אהובה ואני ממש שמחה שהיא מתארחת פה בפינה (ראיון שערכתי איתה לפני שנה כמעט, אבל היי! עדיף מאוחר מאשר אף פעם).

איפה אתם גרים – 

בהרצליה, באיזור נוף-ים, שכונה הנמצאת בחלק המערבי של העיר סמוך לחוף הים, רובה מורכבת מבתים פרטיים.

אז מי את?:)  –

אני אורית ארנון, צלמת המתמחה בצילום של עיצוב פנים ואדריכלות ובוגרת בצלאל בהצטיינות. גרה באותה שכונה ולמעשה באותו הבית מאז שנולדתי למעט הפסקות קלות (ירושלים, תל-אביב וסינגפור). נשואה באושר לעמוס ואמא לשלושה חמודים: אלה (11), יונתן (8) ויהב (6). בנוסף מגדלים כלבה מהממת בשם לולה.

מאיפה אתם במקור – 

המשפחה שלי מתגוררת בנוף ים כבר משנות ה- 50, באותה תקופה נוף ים ממש לא נחשבה למקום שווה במיוחד. היום אנחנו חולקים עם הורי מגרש עליו בנינו את ביתנו וגם שני אחי הגדולים גרים באותה השכונה. החזרה שלנו להרצליה הייתה לאחר תקופה בה שכרנו דירה בתל אביב למשך שלוש שנים ובגלל עליית המחירים הקיצונית שהחלה אז (בשנת 2008), הבנו שבעצם הרעיון לחזור להרצליה ולא לשלם שכר דירה נשמע קסום במיוחד. כשחזרנו היתה מעל ההורים שלי יחידת דיור חמודה וקטנה ושם התחלנו את הקמת המשפחה שלנו ומאז הספקנו להרחיב את הבית ולהתאימו למספר הנפשות שגדל עם השנים :).

מסגרות החינוך ודעתך עליהן – 

שלושת ילדיי הלכו למסגרות חינוכיות רגילות לחלוטין ליד הבית, אני הבנתי שהמוטו שלי בחיים הוא שמה שנוח וקרוב אלי הוא גם מה שהכי טוב לילדים שלי. הפעוטון היה מעבר לפינה, גניי העיירה במרחק הליכה וכך גם בית הספר השכונתי. כל עוד לא נרשמת בעיה מיוחדת אני לא רואה סיבה להרחיק לכת.

איך הייתה חופשת הלידה –

חופשות הלידה שלי היו זכורות לי כנעימות, התמזל מזלי ללדת בפעמיים הראשונות צמוד לחברה טובה מהשכונה ולהעביר איתה בקרים מידי פעם ובילד שלישי גם ככה אין כבר זמן או חשק גדול להסתובב הרבה ולפגוש בבני אנוש אחרים :). כשהילדים היו צעירים יותר היינו הולכים לגני שעשועים קרובים או לפארק הרצליה שנמצא בחלק השני של העיר או לקניון החביב עלי ״שבעת הכוכבים״ המוכר לכל אם טריה מהאיזור.

פעילויות אחר הצהריים עם ילדים + חיי קהילה –  – 

מבחינת חיי קהילה נוצרה בוף ים קבוצה מאוד מאוד מגובשת של תושבים וכולה מנוהלת על ידי המתנ״ס השכונתי – יש בו פעילויות חברתיות, מסיבות שכונתיות, ארגון אריזת מזון לנזקקים, התנדבויות שונות, הרצאות וכו וכו וכו… המתנס הוא גם המקום בו הילדים הולכים לחוגים אחר הצהריים ושם גם הצהרון של בית הספר… בקיצור, המתנ״ס הוא החיים של השכונה. מבחינה חברתית אפשר למצוא כאן הרבה ״בנים חוזרים״ כמוני שגדלו בשכונה והחליטו לחזור אליה בחייהם הבוגרים. חלק מחברי הילדות שלי הם כיום הורים לילדים בגנים ובבית הספר יחד עם הילדים שלי וזה מקסים לדעתי. בנוסף יש כאן המון משפחות צעירות עם ילדים בגילאים שלנו וכשאנחנו הולכים בשישי לקפה השכונתי סיכוי סביר שנכיר באופן אישי 80% מהיושבים בו.

בקיצור, אז לעבור לשכונה?:) והכי חשוב כמה זמן לוקח להגיע לת״א:) 

אחד היתרונות הבולטים של הרצליה בכלל ונוף ים בפרט הוא הלוקיישן המנצח על כביש החוף, דבר שמאפשר לי להגיע לכל איזור כמעט בארץ בנוחות ובקלות ( 30 דקות לת״א בבוקר). כמובן שהקרבה לים היא בונוס מטורף ואנחנו באמת נוהגים לבלות בחוף סידני עלי בכל הזדמנות אפשרית כמעט. היום יש כאן גם עדיין שדה בר מהמם צפונית לשכונה שעליו מאיימת תוכנית בניה רצחנית שכרגע נמצאת בארכאות בבתי המשפט וכולי תקווה שהמדינה תפסוק לטובת הטבע והתושבים המקומיים. 

אני חושבת שאפשר להבין שאני אוהבת את המקום בו אני גרה. הוא נעים, לא צפוף מידי אבל מצד שני גם לא כפרי מידי. הוא נמצא במקום אסטרטגי מצויין, אבל גם שקט וצדדי במידה הנחוצה. יש פה אחלה חיי חברה ובית קפה מצויין והכי הכי חשוב – יש פה את אחד החופים הקסומים והיפים שיש במרכז הארץ.

אז מתי אתם עוברים לנוף יום??? :).

מי שטרם מכיר את המדור – ״איילה מחפשת עיר״, ממליצה לקרוא את הפוסט הראשון בבלוג עם שלומית אופיר על תל אביב והפוסט השני עם נרקיס שחף על הוד השרון, השלישי על כפר סבא עם רעות תקני לי (שם הבמה של רעות לונברג) והפוסט הרביעי עם פולי על עיר החלומות גבעתיים, וכמובן הסיפור מאחורי הפינה החדשה מתואר כולו בפוסט הזה שפורסם בפייסבוק שלי.

חושבות שאתן גרות בעיר ובאזור הכי טוב שיכול להיות, מוזמנות לכתוב לי ואשמח לראיין אתכן.