בנימה אישית, טרם יתחיל הראיון, הנה שלוש העובדות שידועות לי על גבעתיים –

1. יש מזרקות ממש כיפיות ליד קניון גבעתיים.
2. כל העיר מלאה תמ״אות או בנייה, לא משנה איפה חיפשנו או ביקרנו תמיד בנו או שיפצו ליד.
3. הקוסמטיקאית המדהימה שלי גרה בגבעתיים!

איפה אתם גרים – 

גבעתיים! ולפני הכל, רק אכתוב שאני יודעת שבניגוד לשכנתה הסקסית ממערב, יצא לגבעתיים שם רע, שזו עיר “משעממת", עיר “של זקנים" ומה לא. וממש חשוב לי להפריך את זה, קודם כל זו עיר סופר אורבנית, ויש בה הכל! ברים, בתי קפה, מסעדות, מכולות, סופרים, סטודיוז שונים ליוגה, פילאטיס וכושר בכלל, חנויות פרחים, חייטים, טיפוח, מלאאא מספרות;) זו עיר דיי שוקקת, ולא משעמם בה בכלל. בעייני היא כמו האחות הקטנה והרגועה יותר של תל אביב. קצת כמו ברוקלין מול מנהטן, נכון, היא שקטה ונינוחה יותר, אבל עדיין יש בה הכל. מיקום ממש נח בעיקר לזוגות ומשפחות צעירות, ובנימה אישית יותר, גם אם הייתה לי האפשרות לחזור לתל אביב, כבר לא הייתי חוזרת. מבחינת האיזור: אנחנו גרים בשכונת קרית יוסף בגבעתיים, שממוקמת על מישור בין שתי גבעות: שכונת בורוכוב ושכונת רמב״ם. בסך הכל יש ארבע גבעות בגבעתיים, אבל כאמור השכונה שלנו מישורית, כך שזה מאוד נח, בעיקר בכל מה שקשור להתניידות ברגל, עם עגלות וכו'. השכונה גובלת גם בשכונת נחלת יצחק התל אביבית, כך שהקרבה לתל אביב מאוד גדולה וזה כיף. השכונה בעלת אופי “של פעם", בניינים ישנים (לא מדי), נמוכי קומה ושכנים נחמדים מאוד. היא במיקום יחסית מרכזי, כי קרובה גם לרחובות הראשיים של העיר וגם לתל אביב כאמור.

אז מי את?:)  –

אני פולי, בת 32 (כבר 33!), נשואה חמש שנים לגיל שעובד בחברת הייטק בשם סאנדייסקיי, וביחד אנחנו מגדלים את נעמי, פעוטה בת 1.9 (ועד שפורסם הפוסט כבר בת 2.4). עד לא מזמן עבדתי בהוצאת עם עובד, בתחום יחסי הציבור והרשתות החברתיות, ועכשיו יצאתי לדרך עצמאית במטרה לרכז כמה מהכישורים והחוזקות שלי במקום אחד: צילום, כתיבה, ויצירת תוכן. 

*הערת מערכת – לפולי אינסטגרם מושלם ובלוג חדש!*

מאיפה אתם במקור – 

אני עברתי המון דירות ביחד עם משפחתי. כשעלינו לארץ בשנת 91 גרנו כשנה ברמת גן, לאחר מכן עברנו לחדרה וגרתי שם עד גיל 15, אחר כך, חזרנו לרמת גן. כשהייתי סטודנטית גרתי שלוש שנים בתל אביב, ועכשיו כבר ארבע שנים בגבעתיים. גיל, הוא תל אביבי בורן אנד רייזד, גדל כל חייו עם משפחתו באיזור הצפון הישן. 

איך הייתה חופשת הלידה –

מטבעי אני בן אדם מאוד ביתי, אז הייתי הרבה בבית בזמן חופשת הלידה, אבל נטו מבחירה. זה מה שיותר התאים לשתינו בתקופה ההיא:) חוץ מזה, הייתה איתי עוד חברה שעברנו את חופשת הלידה ביחד, והיא גם שכנה (גרה בנחלת יצחק, לא בגבעתיים, אבל בגלל שזה מעבר לכביש כאמור, אנחנו שכנות:)), אז היינו מבלות ביחד: ישיבה בבתי קפה שכונתיים, טיולים בעגלה ברחבי העיר, בקניון וכו'. ולמרות שנעמי ואני בילינו הרבה בבית, היה בכל זאת חוג אחד שהוציא אותנו מהבית:): “בייבי שיר" בהנחיית ריקי דרוקר המקסימה, שמתקיים ברחוב שנקין, בעיר (גבעתיים כן?:))

מסגרות החינוך ודעתך עליהן – 

נעמי כבר שנה שנייה בגן נמשים שבשכונת רמב"ם. ואנחנו מאוד מרוצים מהגן. גן משפחתי, חם ואוהב. מה שאני עומדת לכתוב כעת, עונה קצת על שתי השאלות הבאות, אבל בזכות הגן, בעצם ביססנו את קהילת ההורים-ילדים שלנו. ההורים של הילדים האחרים בכיתה של נעמי הפכו לחברים מאוד טובים שלנו, ומאז תחושת השייכות לעיר הרבה יותר גדולה וכיף לנו מאוד:).

פעילויות אחר הצהריים עם ילדים – 

בטח! יש לחבורה מהסעיף למעלה, קבוצת וואטספ בשם “אז מה קורה אחה"צ", שבדיוק בנושאים כאלה אנחנו דנים בה:) הרבה פעמים אנחנו קובעים באחת מהגינות השכונתיות, או בבתים של אחת המשפחות, או בחוג אחה"צ בזיסלה – שזה בית להורים וילדים בגבעתיים ויש שם אינספור פעילויות נחמדות. בנוסף, אנחנו נפגשים גם בשבתות, ועושים סופי שבוע מחוץ לעיר ביחד עם הילדים. אנחנו קצת כמו בפתגם הזה: It takes a village. וגם, יש לנו עוד כמה זוגות חברים טובים שגרים בעיר, או בקרבתה, כמו שהזכרתי באחד הסעיפים למעלה, ואנחנו עושים המון דברים ביחד. למשל בסוכות אנחנו הולכים לטוס עם זוג חברים והילדות לחו"ל לשבוע. כיף!

חיי קהילה – 

אני חושבת שכבר עניתי על השאלה הזו:)  *הערת המערכת – נכון!:*

מצליחה להיפגש עם חברים/חברות – 

כן, בהחלט. בגלל שהחברים שלנו הם אותם האנשים שמרכיבים את הקהילה שלנו, אנחנו נפגשים איתם המון. ולא רק עם הילדים. לוקחים בייביסיטרים, ויוצאים ביחד לברים, מסעדות וכו'. בימי שישי אחרי שמורידים בגן יושבים ביחד בבית הקפה הסמוך. וכו' וכו'.  

בקיצור, אז לעבור לשכונה?:) והכי חשוב כמה זמן לוקח להגיע לת״א:) 

אני תמיד ממליצה עליה לכולם! מכל הסיבות שמניתי למעלה. הדיל ברייקר היחיד, הוא שגבעתיים בכל זאת יחסית יקרה, יותר מפתח תקווה, כפר סבא הרצליה וכו', אבל בהחלט פחות מתל אביב, ולפעמים מתפשרים על דירות קצת יותר קטנות, בלי מעלית/חנייה, אבל יש גם המון בנייה מחודשת (פינוי-בינוי, תמ"א) בעיר, אז גם יש אפשרות לרכישת/השכרת דירה חדשה/משופצת במחיר יחסית טוב. מה שבטוח זה שאני תמיד ממליצה למי שרוצה להשאר בתל אביב, אבל לא יכול להרשות לעצמו, לא לפזול לכיוון השכונות המנומנמות של תל אביב (רק כדי שתהיה חותמת של מגורים בעיר): יד אליהו, נאות אפקה, רמת אביב, וכו' וכו', כי במקרה כזה גבעתיים בהחלט עדיפה: מבחינת קרבה-היא קרובה יותר לתל אביב, ומבחינת האופי, היא עירונית ויש בה הכל. ומהשכונה שלנו לוקח לנו 20 דקות ברגל להגיע לתל אביב (עזריאלי, שרונה), באוטובוס/באבל לוקח רבע שעה למרכז העיר, ואוטו? לא נוסעים באוטו לתל אביב. חבל על הדלק ועל הטרחה במציאת חנייה.

מי שטרם מכיר את הפינה ממליצה לקרוא את הפוסט הראשון בבלוג עם שלומית אופיר על תל אביב והפוסט השני עם נרקיס שחף על הוד השרון, וכמובן הפוסט השלישי עם רעות תקני לי (שם הבמה של רעות לונברג) והסיפור מאחורי הפינה החדשה מתואר כולו בפוסט הזה שפורסם בפייסבוק שלי.