לאחרונה כתבתי פוסט ארוך בפייסבוק, על אחד הנושאים שמאוד מעסיקים אותי. המעבר שלנו בשנה הבאה. אנחנו צריכים לבחור ולהחליט על עיר שבה נשתקע ויונתן יכנס למסגרת עירונית. מתוך הפוסט והקושי החלטתי לעשות צעד ולראיין נשים הטוענות שהן אוהבות את מקום מגוריהן:) , לבצע “מחקר" תוך ניסיון להבין ולדעת, עד כמה שניתן, אנה פנינו מועדות והפעם לקחת החלטה בצורה הכי שקולה ונכונה כדי שאוכל להרגיש ולדעת שבחרתי, מקום מגורים עם זוג עיניים פקוחות ורציונליות לחלוטין. לשמחתי שלומית הרימה את הכפפה והיא הראיון הראשון בסדרה ארוכה של ראיונות שיתפרסו בפינה חדשה בבלוג.

בנימה אישית, טרם יתחיל הראיון, הנה שלוש העובדות שידועות לי על תל אביב –

1. גרתי בה שלוש שנים, תמיד הרגשתי בה תיירת.
2. מרגיש שכולם רוצים לגור בתל אביב ולעזוב אותה בו זמנית.
3. יש כזה דבר תל אביבים מקוריים, אנשים שבאמת באמת נולדו בה!:).

מה עיר המגורים ואזור בתוך העיר ואם אפשר כמה מילים על המאפיינים של העיר והאזור (מנקודת מבטך כמובן).

גרים במרכז תל אביב, ברחוב קטן ושקט אך מאוד מרכזי, ליד שינקין.למתבונן מבחוץ נראה כאילו אנחנו גרים בלב הבלאגן, אך בפועל, גילינו שהשכונה שלנו היא סוג של קיבוץ קטן. אנחנו מכירים חלק גדול מהאנשים שחולפים לידנו ברחוב ונהנים מהאווירה הקהילתית שיש בשכונה. כשנולדו לנו ילדים האינטראקציות התרבו, וגילינו שהאוכלוסיה שמקיפה אותנו מורכבת מאנשים טובים, אדיבים וערכיים. רוב היום יום שלנו מתנהל בשכונה ובסביבותיה כאשר הפרבילגיה העיקרית היא היכולת להגיע לכל מקום ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית. בשכונה שלנו יש מבחר גינות ופארקים (גינת שינקין, גינת בלפור, פארק קרית ספר וגן מאיר) מתנ"ס פעיל מאוד (בית תמי) וכמובן קרבה גדולה לשוק, בתי קפה, מסעדות וחנויות. דיזנגוף סנטר והים נמצאים אף הם במרחק הליכה. 

ספרי לי קצת מי את, עיסוק, ילדים, זוגיות.

שלומית, בת 37, מעצבת תכשיטים ובעלת מותג הנושא את שמי, נשואה לאביב, 39, עובד בחברת הייטק ברחובות. יש לנו שני ילדים- לילי (5) ויותם (כמעט שנתיים). הסטודיו שלי ממוקם במרחק 3 דקות הליכה מהבית, כך שהיום יום מתנהל כולו בשכונה מבלי להצטרך להכנס לרכב כמעט בכלל. אביב מגיע בבוקר יחסית בקלות לעבודה, אך לרוב נתקע בפקקים בכניסה לעיר בדרכו חזרה ולפעמים נאלץ לחפש חניה במשך חצי שעה. 

מאיפה אתם במקור, מה היו התחנות בדרך

אני נולדתי בקיבוץ גבעת חיים איחוד, ולאחר מכן התגוררתי עם ההורים בקנדה, מקסיקו ובמזכרת בתיה. בצבא עברתי לת"א ומאז חיה בעיר (עם הפסקות פה ושם). אביב במקור מהקריות ועבר לת"א לאחר הלימודים בבאר שבע. לאחר שגרנו במספר דירות בשכירות בעיר קנינו ושיפצנו את הדירה שבה אנחנו חיים היום. 

איך הייתה חופשת הלידה, האם היא הייתה במקום המגורים הנוכחי?      

כנראה שאין תחרות לחופשת לידה במרכז ת"א, כאשר מבחר בתי הקפה, החנויות והפעילויות נמצא במרחק טיול עם עגלה מהבית. בשכונה קיים גם סטודיו המציע פעילויות לנשים בחופשת לידה.

באילו מסגרות חינוך הילדים, דעתך עליהן.

לילי היום בגן חובה, באשכול גנים הנחשב לאחד הטובים בעיר, בעיקר בזכות הצהרון המעולה המופעל ע"י עמותת הורים. כשעברנו לשכונה עוד לא היינו הורים ולכן זה לא היווה שיקול במעבר, אבל היום- אנחנו מרגישים שזכינו בענק.יותם בגן פרטי מקסים. אחת הבעיות עם הגנים הפרטיים בשכונה היא המרחב. יוקר הנדל"ן וההיצע הנמוך מייצר מצב שרוב הגנים די קטנים וצפופים עם חצרות קטנות. בגן של יותם יש חצר ענקית ובהמון מקום להתרוצץ ולהתפתח, ובעיקר צוות מקסים. גם במקרה הזה אנחנו מרגישים שזכינו. 

פעילויות אחר הצהריים עם ילדים, אם קיימות מה הן.

המתנ"ס השכונתי מציע המון חוגים ופעילויות, וכן משחקיה ממוזגת ומקסימה לגילאים צעירים. בגינה השכונתית שלנו, גינת שינקין, מפעילה העיריה מחסן להשאלת צעצועים – עגלות בובות, בימבות ועוד, מה שמשדרג מאוד את החוויה. עם זאת, הגינה לרוב עמוסה ובקיץ גם חמה. אם מעוניינים להרחיק עוד קצת הולכים לשחק בפארק קרית ספר או בגן מאיר. ברחבי העיר יש לא מעט פעילויות תרבות לילדים, על בסיס כמעט יום יומי, חלקן מסובסדות או חינמיות לתושבי העיר. בימי חמישי הופכת הקומה התחתונה של בניין העיריה למשחקיה לילדים ומהאיזור שלנו ניתן להגיע לשם בקלות באוטובוס.

חיי קהילה, יש חיה כזאת באזור המגורים שלכם?

הקהילה באיזור שלנו מפותחת מאוד, בעיקר בזכות קבוצות הפייסבוק והווטסאפ השונות. יש עזרה הדדית, הרתמות ותחושת בית. חלק מבתי הקפה בשכונה משמשים נקודת מפגש יום יומית לאנשים שיושבים יחד לקפה אחרי שמפזרים את הילדים במסגרות ונוצרות הרבה היכרויות אישיות.

קשרים חברתיים – חברות, יכולת מפגש פנים מול פנים עם חברים.

כמו בכל שכונה, המציאות היום יומית מזמנת הרבה מאוד מפגשים אישיים. היות ורוב האנשים גם עובדים בתוך העיר, קל לתאם ולהפגש, לפעמים לקפה, ארוחת צהריים ופה ושם אפילו לאיזה דרינק בערב (למרות שאנחנו, כמו רוב חברינו באזור, קורסים על הספה בסוף היום ולא ממש יוצאים לקרוע את העיר).

בקיצור, אז לעבור לשכונה?:) והכי חשוב כמה זמן לוקח להגיע לת״א:) 

למרות שיש במגורים בשכונה שלנו המון יתרונות, יש גם לא מעט חסרונות. העיקרי שבהם הוא יוקר הנדל"ן. כמעט כל מי שחי בשכונה מתפשר על תנאי המחיה שלו. אם בעיר אחרת היית יכול להרשות לעצמך לשכור (או לקנות) דירת 4 חדרים משופצת עם חניה, מחסן ומעלית, במרכז ת"א תצטרך להסתפק כנראה בדירת שלושה חדרים, ללא מעלית וללא חניה ולפעמים גם לא משופצת. בנוסף, אנחנו מרגישים שהאיזור שלנו, בגלל כמות האנשים שחיה, עובדת ועוברת בו וכמות הרכבים, אף פעם לא נקי מספיק. ואחרי כל זאת לא ציינו גם את עניין החניה.

אני ממש שמחה ששלומית הייתה המרואינת הראשונה ות״א הייתה העיר הראשונה. אם בא לכם לראות את שלומית בלייב בחודש הקרוב ( 16-19/10) היא מתארחת ״ביריד החלומות של נתנאלה – חלומות יוון״ עם שלל יוצרים אדירים ומוכשרים. מדובר ביריד הכי אהוב עלי שהופיע באיזה פוסט או שניים ;).