טרם הזוגיות עם החצי המאופק שלי (ההוא שמאמין שמילים זה מצרך שמשתמשים בו במשורה), טרם עידן יונתן, הייתה לייזה פאנלים.

אני מודה שרק קראתי את המתכונים שלה ולא העליתי על דעתי להכין אותם. הכל נראה לי מסובך כאילו אני צריכה להיות איזו מאמא לעילא ועילא כדי בכלל להיות מסוגלת להכין את המטעמים עליהם כתבה האישה המסתורית הזו, אותה הכרנו רק בכינוי.

בשלב מסוים התפוצצה פרשיית לייזה באדיבות פייסבוק, והדמות האנגימטית הפכה למוחשית, ותקרא בישראל – חגית ביליה. אני המשכתי לקרוא לה לייזה פאנלים. נראה לי יותר נחמד להיות פרסונה ספרותית מאשר אישה בשר ודם. 

אני לא יודעת להצביע על נקודת המפנה, ומתי התחלתי להכין את המתכונים, אבל גיליתי שעם הסבר טוב אפשר לבשל הכל, וזה מה שלייזה עושה. היא מסבירה לי כאילו היא עומדת לידי במטבח ובוזקת בעצמה את קורט המלח, ההוא שהיה חסר.

לפי חוקי הפורמט (שעוד לא קיים, אבל תדמיינו שיש לו חוקים) על חגית, זאת אומרת לייזה, היה לבחור את המתכון. אבל חגית, כמו חגית, העבירה את הבחירה אליי, ואני בחרתי את קציצות פראסה נגד הבאסה.

יש לי נימוקים מנצחים מאחורי הבחירה. הראשון הוא שניסיתי כבר את רוב המתכונים (חוץ מדגים כי אני לא אוהבת דגים), וזה מתכון שטרם ניסיתי. פראסה, או בשמה האשכנזי ״כרישה״, היא ירק שאף פעם לא עבדתי איתו, מכיוון שהקונספט לא ברור לי – אוכלים את הירוק או לא אוכלים? ואיך מנקים את זה? והנימוק המנצח לבחירה שלי – השם של המתכון. תמיד טוב שיהיה משהו נגד באסה וזהו הזדמנות מצוינת להגיד שלייזה שלנו לא רק מספרת סיפורים, היא גם אלופה בקופי לשמות של מתכונים, כי עוד לפני שקראת את המתכון מתחשק לך להכין אותו.

ההכנה

ההכנה של המתכון הזה נדחתה כמה פעמים. החצי המאופק שלי עשה את הקניות (בפעם השלישית בחיינו המשותפים), וחזר עם פראסות קטנות ובלי כוסברה. אז עד שהשלמתי את המצרכים החסרים הבשר כבר הפך לבולונז לצהריים של יונתן, והדלעת למרק קוסקוס (גם אשמתה של הלייזה הזאת שהעלתה באינסטוש שלה מרק קוסקוס באותו יום). בקיצור, זה היה שבוע בו כל פעם מרכיב אחר נתן את נשמתו לבורא או הפך לארוחה אחרת. אבל בסוף זה קרה והקציצות הוכנו, ובכלל בגרסתן הצמחונית.

ועכשיו לחלק הבאמת מעניין. חגית הסכימה (ואני כמעט התעלפתי), לענות על כמה שאלות. ניסיתי להגביל את עצמי כדי שהיא לא תברח והאופציה שיום אחד אני אבוא לאכול אצלה משהו, ככה בקטנה לא תרד מהפרק 🙂 

1. תני לי מתכון מהיר לאם שוקעת, אבל באמת שוקעת
״הכל קל בעיניי, תבחרי את״.
אז בחרתי, כי הכל קל בעיניי הסופר מאמא הזו. לכו על ״הרקולסים״.

2. מה הקומפורט פוד שלך?

״הקומפורט פוד שלי זה קומפוסט פוד. אני סוג של פח אנושי. כל מה שהילדים זנחו אני באצילות נפש אוכלת את השאריות וגאה בעצמי ששום דבר לא נזרק לפח.

חביתות עם מיץ של סלט? הכי טעים בעולם.

סופים של סנדביצ’‘ים? טירוף.

זנבות של תפוחים ובננות? בוסט של ויטמינים.

במבה לא טריה? הגילטי פלז‘ר שלי.

הכל עובד. קומפורט זה הקומפוסט החדש״

3. איך את ממציאה מתכונים חדשים וכמה טסטים עד שאת מוציאה את זה לכתב (למרות שבעידן הסטורי הכל גלוי קצת לא?)

״אני לא ממציאה מתכונים, אני לא מתכונאית, אני אישה שיודעת לנגן על הכלים במטבח וכל פעם יוצאת לי יצירה לפעמים נהדרה לפעמים פחות. מסתכלת מה יש בבית ולפי זה מבשלת. נגיד היום היו לי מלא פלפלים, בצלים סגולים, ועגבניות. מיד צליתי אותם בשמן, שום, וטימין ואהפוך אותם תיכף למרק טעים, אולי עם גריסים אולי עם בורגול. תיכף נראה מה יש״.

4. מה הדבר שאת פשוט לא יכולה בלעדיו במטבח ותמיד יש לך בבית (מוצר גלם או kitchen appliance)?

״אני לא יכולה בלי אורז. יש לי שדה אורז בבית. זו הפחמימה המועדפת עלי למרות שהיא נטולת גלוטן. הילדים שלי מתים על אורז, אורז ליד משהו ואורז כמנה עיקרית. אני להטוטנית של אורז. חוצמזה, תמיד יש לי טחינה וירקות״.

5. ספרי קצת על ההחלטה לעבור משכירה לעצמאית. ידעת וכיוונת לבלוג וגלגוליו או שזה משהו שנבנה?

״אני לא חושבת צעד אחד קדימה, חיה את הרגע וסומכת על השגרה שתפתיע לטובה. מי חשב על בלוג? על ספרים? על משהו? לפני כמה שנים לא ממש ראיתי מעבר לכוס קפה של הבוקר כלום. התמודדתי עם היום. היה לי ילד בגיל ההתבגרות ושלושה ילדים קטנטנים וכל אחד עם סט צרכיו וצרחותיו. כשאת בתנועה דברים זזים. חוצמזה, אני  אישה חרוצה. הדבר הכי טוב שאני יכולה להעיד על עצמי, זה בגלל שמבפנוכו אני נורא עצלנית, אז אני מאוד חרוצה. מפחדת שיעלו עלי וידעו שכל מה שבא לי זה לשכב על הספה ולזפזפ בטלוויזיה״.

6. אנחנו חיים כביכול בעידן בו הכל חשוף ונגיש והתחושה שאת משדרת היא שהכל ידוע וכתוב – אבל איפה גבולות הגזרה שלך מבחינת חשיפה?

״אין לי תשובה ברורה על זה. באינטואיציה אני מרגישה אם עברתי את הגבול. אני נוטה מאוד להקצין את המציאות ולספר סיפורים שהם חצי בדיה ושליש מציאות. הבעל שלי לא מוכן שאצלם אותו, הילדים משתפים איתי פעולה חלקית רק  ג‘ורג‘י הכלב מחבב את החשיפה באופן מוחלט״.

עוקבים אחרי הלייזה?

אינסטוש

בלוגוש

פייסוש